מדד ה-bounce rate הוא אחד המדדים הכי פופולאריים בגוגל אנליטיקס, והיום אני אלמד אתכם איך להוריד אותו מתחת ל-10%.
נשמע טוב נכון?
אז זהו שלא!
רוב האנשים לא מפרשים נכון את מדד ה-bounce rate, ובפוסט הקרוב אני אסביר לכם מה המשמעות המדוייקת שלו, ולמה אם הוא יורד מתחת ל-10% או אפילו מתחת ל-20% זה כנראה אומר שיש לנו בעיה עם קוד האנליטיקס.
בסוף הפוסט תדעו גם איך להוריד אותו כמו שהבטחתי, אבל אני לא בטוח שתרצו לעשות את זה…
מה זה בכלל bounce rate?
בואו נתחיל מההגדרות הטכניות היבשות:
מבחינה טכנית, המשמעות של bounce היא “סשן (ביקור) באתר שהסתיים אחרי hit אחד”.
ומה זה hit?
hit היא “פיסת מידע” שנשלחת לשרתים של גוגל אנליטיקס, ומדווחת על פעילות שהגולש עשה באתר.
ה-hits הפופולאריים שכולכם בטח מכירים הם pageview, event או transaction.
בכל פעם הגולש מדפדף בין עמודי האתר, הקוד של גוגל אנליטיקס נורה ושולח hit של pageview, כלומר מדווח לגוגל על כך שהגולש צפה בעמוד כלשהוא.
כאשר הגולשים שלכם מתחילים את הביקור שלהם באתר, נשלח hit מסוג pageview בנחיתה בעמוד הראשון, כמו בכל עמוד אחר, ואז מה שקורה זה שחלקם נוטשים את האתר מבלי לבצע פעולה נוספת, וחלקם ממשיכים לשוטט, לבקר בעמודים נוספים ו/או לבצע פעולות כלשהן.
ומה קורה לאותם גולשים שנוטשים את העמוד הראשון מבלי לבצע שום פעולה נוספת?
נכון, הם נספרים בתור bounce, כלומר ביקור שהסתיים אחרי hit אחד, שהוא ה-pageview שנשלח כאשר הגולש נכנס לאתר אבל אחריו לא היה hit נוסף.
אז איך אפשר לאפס את ה-bounce rate
עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם “רגע, אמרת ש-bounce זה סשן שהסתיים אחרי hit אחד, אז תיאורטית אפשר פשוט לשלוח עוד hit ולאפס את ה-bounce!”
נכון, אתם צודקים, אבל תנו לי להסביר את זה בשפה פשוטה –
אמרנו ש-bounce הוא ביקור שהסתיים אחרי hit אחד, ואמרנו שיש כמה סוגים של hits, ביניהם pageview ו-event.
כלומר גם אם הגולש נכנס לאתר וצפה בעמוד אחד, אבל אז צפה בוידאו, גלל את העמוד או ביצע פעולה אחרת (בתנאי שהגדרנו event על הפעולות הללו) – הביקור הזה לא יספר בתור bounce כי הוא יכלול יותר מ-hit אחד.
איפה הטעות של רוב האנשים
מכיוון שיש לנו יכולת לשלוח את ה-hit באופן ידני, אנשים גילו שאפשר “לאפס” את ב-bounce באופן מלאכותי, כלומר לשלוח event באופן אוטומטי אחרי 10, 15 או 20 שניות שהגולש שהה באתר, וכך לגרום ל-hit נוסף להישלח, מה שמאפס את ה-bounce כמובן.
הבעיה היא שמדד ה-bounce rate הוא לא סתם מספר שאנחנו רוצים להוריד אותו כמה שיותר, אלא מספר שעוזר לנו לדעת עד כמה התוכן שהוצג לגולשים בעמוד הנחיתה תואם את המטרה שלשמה הם הגיעו לאתר.
במילים אחרות – האם חלון הראווה של החנות גרם למבקרים להתעניין ולהכנס פנימה או שהם רק העיפו מבט ועברו לחנות הבאה.
ה-bounce מושפע מהרלוונטיות של התוכן בעמוד הספציפי שבו הגולש נחת, לבין ה-mindset של הגולש הספציפי, ולכן יכול להיות שהתוכן בעמוד מעניין אבל הגולש לא רלוונטי, ויכול להיות שהגולש רלוונטי אבל התוכן לא מדבר בשפה שלו ולכן הוא נוטש מיד את האתר.
ההנחה היא שביקור שנספר בתור bounce הוא ביקור שמקבל ציון נכשל, ואם לא היה bounce אז הביקור היה מוצלח.
אבל עכשיו תגידו לי אתם – האם שהייה של 15 או אפילו 30 שניות באתר בהכרח מלמדת אותנו שהנחיתה היתה רכה ושהתוכן התאים למה שהגולש חיפש?
האם גולש ששהה 15 או 30 שניות באתר לפני שהוא יצא, בהכרח אומר שהתוכן עניין אותו?
תחשבו על זה רגע במונחים של אופליין – האם קונים שנכנסו לחנות כי חלון הראווה היה מעניין, אבל כשהם נכנסו הם נחרדו מעוצמת המוזיקה או מהריח המסריח שהיה בחנות, מה שגרם להם לצאת מיד החוצה ולא לחזור לעולם.
האם אפשר להגדיר את הביקור של אותם קונים בתור “הצלחה”?
כמובן שלא, ולכן שהייה של 15, 30 או כל מספר אחר של שניות הוא לא מעורבות מספיק חזקה שמצדיקה להכתיר את הביקור בתור “הצלחה”. כל עוד הגולש לא ביצע מעורבות אמיתית עם התוכן של האתר, אין שום הגיון בלשלוח event אוטומטי אחרי כמה שניות, כי הוא רק מקלקל את המספר האמיתי של ה-bounce rate.
בגרף שלמטה אתם יכולים לראות באונס רייט באתר של לקוח שלי, שביקש מאיתנו להוסיף event אוטומטי אחרי 15 שניות של שהייה באתר.
התוצאה – צניחה מיידית של ה-bounce rate לאזור ה-6-7%.
ואז מה? מה יוצא לנו מזה? מה אנחנו לומדים מזה שרוב מוחלט של הגולשים באתר לא נטשו אותו? (לכאורה…)
כמובן ששום דבר.
אז מה צריך לעשות כדי לקבל bounce rate תקין?
פשוט מאוד למצוא אלמנטים שנמצאים בדף והגולש יכול ליצור איתם אינטרקציה.
זה יכול להיות צפייה בסרטון וידאו, גלילה משמעותית (לא סתם 10%), שהייה עם העכבר על אלמנט מסוים למשך יותר מ-X שניות, או כל אלמנט אחר שיכול ללמד על כך שהגולש באמת התעניין בתוכן של העמוד ולא סתם השאיר אותו פתוח למשך זמן מסוים והלך לשתות קפה.
אגב, חשוב מאוד לציין שלכל עמוד יש bounce תקין אחר, בהתאם למטרה של אותו עמוד.
המטרה של עמוד הבית, עמוד קטגוריה באתר איקומרס, או עמוד ראשי של בלוג, היא לגרום לגולשים להכנס לעמודים הפנימיים, ולכן ה-bounce שנצפה לראות בעמודים כאלו יהיה נמוך יותר מעמוד מוצר או עמוד של פוסט מסוים, וזה בסדר גמור.
בעמוד מוצר לעומת זאת, פעולת ההוספה לסל היא יותר מורכבת מבחינת המחוייבות של הגולש, ולכן הגיוני שנראה שם bounce גבוה יותר.
מה עוד יכול להוריד את ה-bounce בצורה משמעותית – שלא בכוונה?
עד עכשיו דיברנו על שליחת hit בצורה מכוונת כדי להוריד את ה-bounce, אבל יש אפשרות נוספת שעלולה לגרום ל-bounce שלכם לצנוח, שלא בכוונה.
הרבה פעמים, במיוחד באתרים שבנוים על מערכת ניהול תוכן (CMS) כמו וורדפרס למשל, יש פלאגינים שעוזרים לנו להטמיע את קוד האנליטיקס בכל עמודי האתר.
הרבה פעמים בעל האתר מתקין 2 פלאגינים שאמורים לעשות את אותה עבודה, שם את ה-ID של האנליטיקס שלו בשני הפלאגינים, ואז מה שקורה זה ששניהם שולחים pageview ומאפסים את ה-bounce בכל עמוד אליו הגולש מגיע.
אתם בטח זוכרים שההגדרה של bounce היא “ביקור שהסתיים אחרי hit אחד”, ולכן כשיש לנו שליחה כפולה של pageview באותו עמוד, כל הביקורים באתר יסתיימו אחרי יותר מ-hit אחד באופן אוטומטי.
תיאורטית ה-bounce rate במקרים כאלו אמור להיות 0, אבל בפועל הוא יהיה איפשהוא באזור ה-6-8% כי יש מקרים בהם אחד מהקודים לא נשלח ואז הביקור כן יסתיים אחרי hit אחד.
מה עושים כדי לוודא שאין לנו בעייה של קוד אנליטיקס כפול?
נורא פשוט – יש פלאגין שנקרא Google Analytics Debugger.
כמו שהראיתי קודם, הפלאגין הזה פשוט מאזין לכל הנתונים הנשלחים לגוגל אנליטיקס, ומציג לנו אותם בצורה יפה ונוחה לקריאה:
מה שאתם צריכים לעשות זה להתקין את הפלאגין, להכנס לעמוד שבו זיהיתם bounce rate נמוך באופן מחשיד, ולבדוק האם באמת נשלחים 2 היטים באופן אוטומטי, כלומר event אוטומטי אחרי X שניות או pageview כפול.
סיכום
גוגל אנליטיקס הוא מכונה ממוחשבת שעובדת על פי כללים מסוימים. אין פה שום קסם, אתם פשוט צריכים להבין איך המכונה הזו מתוכנתת כדי להצליח לקרוא בצורה נכונה את הנתונים שהיא פולטת.
לדעתי, להסתכל על ה-bounce rate בתור מדד שלילי ונסות להוריד אותו כמה שיותר זה בדיוק מה שאתם לא צריכים לעשות.
במקום זה, נסו תמיד להבין מה המשמעות של המספרים ואיזה סיפור הם מספרים. רק ככה תוכלו להגיע לתובנות ולשפר את האתר שלכם.
יפה…הייתי מוסיף רק שאיבנט משפיע על הבאונס רייט רק במידה ולא שינו את הברירת מחדל לnon interaction: true
נכון
הי,
תודה רבה על ההסבר.
בעבר רשמת מדריך איך למדוד זמן שהיה אמיתי באמצעות כוונת יציאה שמופעלת אם הגולש שוהה בעמוד לפחות 15 שניות (https://www.lixfix.co.il/calculate-real-bounce-rate-session-duration-in-google-analytics).
האם 15 שניות זה זמן מועט מדי (וגם אם זה יותר הוא באמת יכול ללכת להכין קפה)? אולי בכלל לא כדאי לנסות להערים על ה-bounce rate?
תודה 🙂
אחלה מאמר! סידר לי מיליון דברים בראש. תודה שוקי!