יוזרים בגוגל אנליטיקס – מושגי יסוד בגוגל אנליטיקס

זהו הפוסט הרביעי בסדרת הפוסטים “מושגי יסוד בגוגל אנליטיקס“.

בפוסטים הקודמים דברנו על מבנה החשבון, היטים וסשנים, והיום נלמד על יוזרים שהם בעצם הדבר שעוטף את הסשנים והיוזרים.

ראשית כל הקדמה קצרה:

כמו שאתם בטח זוכרים, אבני היסוד הבסיסיים ביותר של גוגל אנליטיקס הם ההיטים, שהם בעצם פיסות מידע שנשלחות לשרתים של גוגל אנליטיקס ומכילות אינפורמציה על הפעולות שהגולשים עשו באתר.

היט יכול להיות pageview, event, transaction וכו’, ובכל סשן יכולים להתבצע כמה היטים.

אבל מכיוון שגולש אחד יכול להכנס לאתר יותר מפעם אחת, צריך להיות מדד נוסף שעוטף את כל הסשנים של אותו גולש, והמדד הזה נקרא Users (לשעבר Visitor).

שימו לב לאיור שלפניכם – אתם יכולים לראות שכל יוזר יכול לבקר מספר פעמים באתר (סשנים), ובכל ביקור כזה הוא עושה מספר פעולות (היטים):

יוזרים בגוגל אנליטיקס – ניפוץ מיתוס

כאן אני רוצה להסביר לכם את האמת מאחורי המונח Users בגוגל אנליטיקס, מכיוון שלא בטוח שמה שאתם קוראים לו יוזר הוא באמת יוזר על פי גוגל אנליטיקס.

ואני אסביר:

בכל פעם שגולש נכנס לאתר שלכם הוא טוען את הקוד של גוגל אנליטיקס שנראה בערך כך:

מה שהקוד הזה עושה זה דבר כזה:

1. טוען ספריית JavaScript מהשרתים של גוגל אנליטיקס. הספרייה הזו מבצעת את כל הפעולות שיקרו אחר כך (שליחת היטים וכו’).

2. הסקריפט בודק האם בדפדפן כבר קיימת עוגייה בשם ga (מזכיר לכם שאנחנו מדברים רק על יוניברסל אנליטיקס) –

2.1 אם העוגייה לא קיימת (כלומר זהו הביקור הראשון של הגולש באתר) – הסקריפט יוצר עוגייה מסוג First Party Cookie ושותל בה ערך כלשהו שנראה בערך כך: GA.1.2.24234234.34354656

העוגייה נוצרת על הדומיין he.lixfix.co.il ויש לה תוקף של שנתיים, כמו שאתם יכולים לראות בצילום המסך שלפניכם:

2.2 במידה והעוגייה כבר קיימת – גוגל אנליטיקס יודע שאתם גולשים חוזרים ופשוט ממשיך הלאה בפעילות הרגילה שלו, שליחת היטים וכו’.

מילה על clientID

המספר המסומן בצהוב בתמונה הקודמת זה ה-clientId שלכם, כלומר זה המזהה שאליו גוגל אנליטיקס תשייך אחר כך את כל הפעולות שתעשו באתר.

הסט הראשון של המספרים (מימין) זה הזמן בו נכנסתם לראשונה לאתר (בפורמט UNIX), והסט השני זה מספר מזהה יוניקי עבורכם.

[blockquote source=””]עוגייה זה פשוט קובץ טקסט. עוגייה מסוג First Party פירושה עוגייה שרק הדומיין שיצר אותה יכול לקרוא את הטקסט שמופיע בה.[/blockquote]

לאחר שהעוגייה תיווצר במחשב שלכם, כל היט שתיצרו באתר יישלח לשרתים של גוגל אנליטיקס בצירוף ה-clientId שלכם.

בסופו של דבר בשרתים של גוגל אנליטיקס תהיה טבלה שתכיל מספרים (=כל מספרי ה-clientId שאותו אתר שלח) ותחת כל clientId כזה יופיעו כל הפעולות שהוא עשה באתר במהלך חייו.

אבל רגע!

תחשבו רגע על המשמעות של שני המשפטים שכתבתי קודם –

1. “הסקריפט בודק האם בדפדפן קיימת כבר עוגייה בשם ga… בתוכה תמצאו את ה-clientId”

2. “…כל הפעולות שתבצעו באתר ישוייכו לאותו clientId…”

עכשיו תגידו לי אתם – מה קורה אם גולש יכנס לאתר site.com מהדסקטופ, ואז יכנס לאתר מהמובייל? האם הסקריפט של גוגל אנליטיקס ימצא במובייל את העוגייה ga שנוצרה לפני כן בדסקטופ?

כמובן שלא, כי למכשיר המובייל אין גישה לעוגייות של הדסקטופ, ומה שזה אומר זה שגוגל אנליטיקס שוב פעם יתייחס לגולש כאל גולש חדש, ויצור עבורו קוקי עם מספר מזהה שונה לחלוטין מהמספר שיש לאותו גולש במחשב הדסקטופ.

אז אם אותו גולש בשני מכשירים שונים נספר כ-2 יוזרים, מה באמת המשמעות של המונח “גולש” בגוגל אנליטיקס?

ופה אנחנו מגיעים to THE point – גולש בגוגל אנליטיקס הוא לא באמת גולש!

גולש פירושו דפדפן, browser.

כדי לעשות את זה יותר מובן בואו נפצל את המונח “גולש” לשני מונחים – אדם, דפדפן ויוזר.

אדם הכוונה ליוסי, דוד, שמעון…

דפדפן הכוונה – אקספלורר, פיירפוקס, כרום, ספארי…

יוזר הכוונה – מטריקת Users שמופיעה בגוגל אנליטיקס.

ועל פי זה נוכל להבין בדיוק את המשמעות של המונח “יוזר” בגוגל אנליטיקס:

“אדם” שנכנס מ-2 מכשירים שונים ייספר בתור 2 “יוזרים” שונים בגוגל אנליטיקס.

“אדם” שנכנס מאותו מכשיר, אבל “דפדפנים” שונים – ייספר בתור 2 “יוזרים” שונים בגוגל אנליטיקס.

2 “בני אדם” שנכנסו מאותו “דפדפן” – ייספרו בתור “יוזר” אחד בגוגל אנליטיקס.

“בן אדם” שמחק קוקיז ב”דפדפן” שלו – ייספר בתור “יוזר” חדש בגוגל אנליטיקס (כי הקוד יצר clientId שונה).

וכו’ וכו’

מבינים את הנקודה?

לגוגל אנליטיקס אין באמת דרך לזהות אתכם בתור “בני אדם”. הם בסה”כ יודעים לזהות “דפדפנים” (על פי הקוקיז), ולכן כשאתם רואים מספר מסוים של “יוזרים” בגוגל אנליטיקס אתם צריכים לדעת מה המשמעות של המספר הזה.

[סיטואציה יוצאת מן הכלל היא כאשר אתם “עוזרים” לגוגל אנליטיקס לדעת ש-2 דפדפנים שייכים לאותו אדם, וזה בעצם פיצ’ר ה-User Id המפורסם. בכל מקרה חשוב לזכור שגוגל אנליטיקס לא יכול לדעת על זה לבד ואתם חייבים להגיד לו את זה.]

סיכום

בפוסט הזה הסבר על המטריקה השלישית בטרילוגיית המטריקות היט-סשן-יוזר, בהן תתקלו הכי הרבה בשימוש בגוגל אנליטיקס.

בקצרה ניתן לומר בפשטות שיוזר = דפדפן, וגוגל אנליטיקס יודע להפריד בין היוזרים השונים באמצעות המספר המזהה (clientId) שנמצא בתור העוגיה השמורה במחשב שלהם.