נראה לי שזה הנושא שיש לגביו הכי הרבה שאלות לאורך הזמן.
Conversion Linker – מי צריך להתקין אותו? מתי? ומתי אפשר להסתפק בגוגל אנליטיקס?
כל זאת ועוד בפוסט שלפניכם.
מה זה בכלל Conversion Linker? (הסבר טכני, אפשר לדלג לסוף אם רוצים)
כשגולש מגיע לאתר דרך מודעה ממומנת של גוגל, גוגל משתמשים בעוגיות כדי לזהות אותו.
לאחר מכן כאשר אותו גולש מבצע המרה, גם אם זה קורה בסשן נפרד, גוגל נעזרים בעוגיות צד שלישי (third-party cookies) כדי לזהות את הגולש ולשייך את ההמרה לקליק, וכך להציג לכם בדוחות שהקליק שהגיע מקמפיין X ומודעה Y – הביא לכם המרה.
איפשהוא ב-2017, גוגל החליטו שהם לא רוצים להסתמך על עוגיות צד שלישי בגלל כל נושא הפרטיות, והתחילו לקדם את הנושא של Conversion Linker.
כשגולש מקליק על מודעת Google Ads, מצורף ל-URL של דף הנחיתה פרמטר בשם gclid:
המטרה של ה-Conversion Linker היא בעצם לשמור את פרמטר ה-gclid בעוגיה first-party, כלומר עוגיה שרק הדומיין שיצר אותה יכול לקרוא אותה, וכך לשמור על פרטיות הגולש בצורה טובה יותר.
למעשה האינטרס של גוגל הוא לא בהכרח לשמור על הפרטיות של הגולשים שלכם, אלא יותר להתגבר על החסימות של עוגיות צד שלישי, שעלולות להפריע לכם למדוד המרות בצורה טובה.
כאשר הגולש נכנס לאתר עם פרמטר gclid, ה-Conversion Linker שומר אותו בעוגייה first-party, ואז כאשר אותו גולש מבצע המרה, גם אם זה בביקור אחר שקורה חודשים לאחר מכן, מדידת ההמרות לוקחת את המידע השמור בעוגייה ומחזירה אותו לגוגל אדס, וככה גוגל יודעים לשייך את ההמרה לקליק.
איך מטמיעים את ה-Conversion Linker?
פשוט יוצרים תג חדש מסוג Conversion Linker, ונותנים לו טריגר של All Pages:
ברגע שהוספתם את התג, גולשים שיגיעו עם פרמטר של gclid יקבלו 2 עוגיות חדשות.
אחת third party שאני לא יודע בדיוק למה היא מיועדת (GCL_AW_P), והשניה first party שמיועדת למעקב אחרי ההמרות (_gcl_aw). שתי העוגיות עם תאריך תפוגה של 90 יום:
בגדול אין יותר מדי מה להגדיר בתג הזה:
אבל יש כמה מקרים שאולי תרצו להשתמש בהגדרות המתקדמות:
Enable linking on all page URLs:
אם אתם משתמשים ב-consent (באנר שחוסם עוגיות עד שהגולש מאשר), יכול לקרות מצב שבו הגולש מגיע לעמוד הראשון עם פרמטר של gclid, ואז עובר לעמוד השני לפני שהוא אישר עוגיות.
בעמוד השני כבר אין לו את הפרמטר gclid, ולכן כשהוא מאשר עוגיות זה כבר מאוחר מדי כי הפרמטר לא קיים.
במקרים כאלו אפשר לסמן את הצ׳קבוקס של Enable linking on all page URLs רק קחו בחשבון שזה יצרף את הפרמטר gclid בכל העמודים, ומבחינה אסתטית זה לא משהו.
Enable linking across domains:
אם הגולש מגיע לדומיין A, ואז לוחץ על קישור כדי להגיע לדומיין B ורק שם הוא מבצע את ההמרה – אתם רוצים שהפרמטר gclid יהיה זמין גם עבור דומיין B כי שם קוד ההמרה נשלח בתכלס.
כמו שאמרתי קודם, כל הרעיון של Conversion Linker זה שהפרמטר gclid נשמר ב-first party domain, כלומר רק הדומיין שיצר אותו יכול להשתמש בו, ואם הגולש מגיע לדומיין A (שיוצר את העוגיה) ואז עובר לדומיין B ומבצע המרה – דומיין B לא יכול להשתמש בעוגיה שיצר דומיין A.
בשביל זה אפשר לסמן את האופציה Enable linking across domains ולהכניס את שני הדומיינים, ואז גוגל ידאגו לשרשר פרמטרים שיאפשרו למעקב להתבצע.
Override cookie settings:
זה כבר ממש מתקדם, ונועד למצבים שאתם רוצים לקסטם את העוגיה שנוצרת.
סיכום – אז מתי צריך להשתמש ב-Conversion Linker, ומתי לא?
אז זהו תראו, בגדול אם אתם משתמשים ב-Google Tag, גם אם הטמעתם אותו דרך התג מנג׳ר (מה שאני מניח שרובכם עשיתם), אין צורך להוסיף את ה-Conversion Linker כי גוגל אנליטיקס כבר יעשה כמעט את הכל עבורכם.
זה אומר שהוא ישמור את ה-gclid בעוגיה first party, וישרשר את זה לדומיין הבא אם הגדרתם cross domain באנליטיקס.
אז אם ל-99% מהקוראים אין צורך ב-Conversion Linker, למה כתבתי את הפוסט הזה? 😬
ידע זה כוח. ככה אומרים… 🙄