אני מקווה שאתם סולחים לי על הקליקבייט. סתם התחשק לי להתלוצץ קצת 😜
בכל אופן, אחת ההחלטות הכי חשובות שצריך לקבל כאשר עוברים לאנליטיקס 4, היא איך לקרוא לאיוונטים.
ביוניברסל, היו לנו בסך הכל 3 פרמטרים זמינים – category / action / label, ודחפנו לשם את כל המידע שרצינו, באופן שיכנס לשלושת הפרמטרים בצורה כלשהיא.
באנליטיקס 4 לעומת זאת, יש לנו event_name שמציין את שם האיוונט, ותחתיו אנחנו יכולים לשלוח כמה פרמטרים שאני רוצים, וגם לקרוא לפרמטרים בשמות משמעותיים ולא סתם category / action / label.
אז איך הכי נכון לקרוא ל-event_name, ואיך אני מחליט האם להכניס מידע מסוים בשם של האיוונט או רק באחד הפרמטרים שתחתיו?
אתן דוגמא כדי שזה יהיה יותר ברור:
נגיד שיש לי וידאו באתר.
על הוידאו אפשר לבצע פעולות של play/pause, וגם שינוי מהירות, הגברה/הנמכה של הווליום, שינוי גודל המסך, ועוד.
האם כל פעולה כזו תהיה event_name זהה (למשל video_action) ואז באחד הפרמטרים אני אציין את הפעולה שבוצעה, למשל:
event_name: video_action
action: play/pause/full_screen/volume
או שאני אתן event_name שונה לכל פעולה, למשל:
event_name: video_play
event_name: video_full_screen
וכן הלאה.
למה זה משנה אתם שואלים?
אז האמת היא שבאתרים רגילים (לידים, איקומרס וכו׳) יש מספר מצומצם יחסית של איוונטים שאפשר לבצע, ולכן הנושא של שיום האיוונטים (מלשון שם, naming) יהיה פחות משמעותי.
יהיה לנו גלילה, לחיצה על כפתורים, הוספה לסל וכל מיני איוונטים יחסית פשוטים שאפשר למפות אותם בצורה קלה.
אבל תחשבו על מוצר כמו monday, או כל SaaS אחר שיש בו מליון פעולות שאפשר לבצע, וכל פעולה יכולה להתבצע בכמה צורות שונות.
במקרה כזה יש חשיבות ענקית לשיום (naming) נכון, אחרת מי שינתח את המידע לא יוכל למצוא ידיים ורגלים.
מה הפתרון?
שלב 1 – מפו את כל האובייקטים שיש לכם באתר.
באתר לידים יהיה וידאו, טופס, העמוד עצמו, אולי פופאפ, וכד׳
באיקומרס זה יהיה סל הקניות, מוצר, קטגוריה, חשבון, באנר פרסומי וכד׳
שלב 2 – מפו את כל המאפיינים של כל אובייקט.
למשל אם האובייקט שלכם זה page, אז המאפיינים שלו יהיו page_url, page_type, page_title וכד׳
אם האובייקט שלכם זה product, אז המאפיינים שלו יהיו product_price, product_category, product_id וכד׳
שלב 3 – מפו את כל הפעולות שאפשר לבצע על האובייקט.
למשל את האובייקט הוא מוצר, אז אפשר לעשות product_add_to_cart או product_view או product_remove_from_cart.
הצירוף של שלב 1 עם שלב 3 יתן לכם את ה-event_name אותו אתם צריכים לשלוח.
למשל אם האובייקט הוא form, אז אפשר לעשות form_impression כשהגולש רואה את הטופס על המסך, form_start_to_fill כשהגולש מתחיל למלא את הטופס ו-form_submission כשהטופס נשלח.
לצד event_name, תשלחו את הערכים המתאימים עבור כל אחד מהמאפיינים של האובייקט.
למשל אם שלחתם event_name של form_submission, אז אחד מהמאפיינים יכול להיות form_name (אם יש לכם כמה טפסים).
חשוב לשים לב שכשאתם ממפים את האובייקטים, יכול להיות לכם גם תת-אובייקט, ואז תוכלו לבחור האם לדווח על התת-אובייקט באיוונט עצמו או באחד מהפרמטרים.
למשל page זה אובייקט (ואז האיוונט יהיה page_view), ו-product הוא עוד אובייקט (עם איוונט של product_add_to_cart למשל), אבל product_page הוא אובייקט שמורכב משניהם (לכאורה) אבל לא דומה לאף אחד מהם.
במקרה הזה תוכלו לשלוח product_page_view בתור event_name, או רק page_view ביחד עם פרמטר בשם page_type שיכיל את המילה product (כדי ללמד שמדובר על עמוד מוצר ולא סתם עמוד).
עכשיו אתם שואלים – איך נדע מה לעשות?
התשובה שלי – קודם כל תשתמשו בהגיון שלכם.
ודבר שני – יש כל מיני דוחות בגוגל אנליטיקס שבשביל להשתמש בהם כמו שצריך כדאי מאוד שהפעולה תהיה מספיק מפורטת כבר ב-event_name גם בלי הפרמטרים.
למשל:
יש לנו באנליטיקס דוח בשם User Explorer, שמאפשר לראות בדיוק מה כל גולש עשה במהלך הביקור באתר.
תסכימו איתי שקשה להבין משהו מרשימה של איוונטים שלכולם קוראים Video – Vimeo, וכדי להבין מה בדיוק הפעולה שבוצעה צריך להקליק על כל איוונט ואיוונט.
עוד דוגמא:
יש באנליטיקס 4 דוח מהמם בשם cohort.
אם אתם לא יודעים מה זה קוהורט תעשו יוטיוב, אבל בגדול מדובר על דוח שלוקח קבוצה של גולשים שביצעו פעולה מסויימת בתקופת זמן מסויימת, ואז בודק כמה מהם המשיכו לבצע את אותה פעולה (או פעולה אחרת) בימים/שבועות/חודשים הבאים.
למשל – אם אני Spotify, אז אני רוצה לבדוק האם גולשים ששמעו שיר פופ לראשונה בחודש מסויים (לא משנה איזה) שמעו שיר פופ גם בחודש שאחרי זה, בחודשיים שאחרי זה וכן הלאה.
כדי להגדיר את הדוח הזה, צריך לבחור את הפעולה שמחליטה מי יכנס לקוהורט (שמעו לראשונה שיר פופ) וגם את הפעולה שהם אמורים לעשות שוב בחודשים שאחרי (לשמוע שוב שיר פופ).
כמו שאתם יכולים לשים לב מצילום המסך שלעיל, הפעולות הללו חייבות להיות איוונט כלשהוא, ואין אפשרות להשתמש בפרמטרים.
אם נחזור לדוגמא של Spotify, אז הם לא יוכלו להגדיר שמי שיכנס לקוהורט זה ״מי שביצע event_name – play_song וגם song_genere_pop״, אלא רק ״מי שביצע event_name – play_song_genere_pop״ (בהנחה וככה הם שולחים את האיוונט).
כמובן שיש דרכים להתחכם (למשל באמצעות create event דרך הממשק) אבל זו עוד דוגמא לפעולה שמחייבת שימוש ב-event_name בלבד ללא פרמטרים.
סיכום
ככל שהאתר שלכם יותר גדול ומורכב, ככה יש יותר חשיבות לשיום נכון של האיוונטים.
השיטה שהבאתי פה עובדת מצויין עבורי, אבל יכול להיות שעבורכם יהיה עדיף להשתמש בשיטה שונה, אז קחו בחשבון את מה שאמרתי, ומקסימום תשנו פה ושם.
עוד דבר שצריך לקחת בחשבון, זה השימוש באיוונטים ובפרמטרים על ידי מישהו שהוא לא זה שהטמיע אותם.
תחשבו שאתם מטמיעים עכשיו איוונטים במודל מסויים, ומחר בבוקר מגיע עובד חדש שמנסה להבין מה יצרתם, ואיך לכל הרוחות הוא בונה דוח שמבוסס על כל הגולשים שביצעו פעולה מסויימת.
האם יהיה עדיף שהוא יעבור על רשימת ה-event_name כדי למצוא האיוונט שהוא צריך, או דווקא על רשימת הפרמטרים?
בקיצור, יש פה הרבה דברים לקחת בחשבון אז תחליטו על ידי ההגיון, ותתבססו על מה שכתבתי לעיל
